יעיל, אפקטיבי ואופטימאלי - גיוס עובדים

הצלחתם של חברות, מפעלים ועסקים מושתת בעיקר על המשאב האנושי. גיוס האנשים הנכונים לעבודה הוא הכרחי להצלחתם ואלו גיוס כושל עלול להשפיע לרעה על היבטים רבים ולגרום לנזק רב.

ראשית, הדבר עלול להביא לפגיעה בפריון העבודה - גיוס כושל עלול לגרום להפסדים כספיים אם בגלל חוסר מיומנות וידע מספק ואם עקב חוסר מוטיבציה. מכאן שעל העסק להשקיע מאמץ כפול לביצוע העבודה, ביצוע עבודה כפולה טומנת בחובה אנרגיה והשקעה כספית רבה ובכך גורמת להפסדים כספיים לעסק.

שנית, פגיעה ביכולת להשגת מטרות החברה - עובדים לא מתאימים פוגעים במטרות וביעדים, גם אם הם לא עושים זאת במכוון. כאשר למגויס אין את הכישורים, המיומנות, הידע, היכולת ולעיתים המוטיבציה, מהווה הדבר גורם מעכב להשגת המטרות ועמידה ביעדי החברה.

שלישית, בזבוז אנרגיה נוספת למציאת עובדים מתאימים - גם אם בשלב מסוים, העובד שאיננו מתאים מפוטר מהחברה, יוצר הדבר מעגל זולל אנרגיה לגיוס חוזר. ההשלכות ברורות: בזבוז כסף על פרסום, הוצאת אנרגיה על הליך גיוס ובדיקה מחדש, עלות הכשרה למגויס החדש ותשלום "שכר לימוד" שלעיתים אורך זמן.

רביעית, פגיעה במורל - גיוס עובדים לא מתאימים במיוחד אם גויסו לעמדות משפיעות בחברה, עלול לגרום לפגיעה במורל בקרב העובדים הטובים, עד כדי מצב בו חלק מהעובדים הטובים יחפצו לעזוב את עבודתם. במידה ומדובר בעובד לא מתאים בדרג נמוך, עלול הדבר ליצור שחיקה ודמורליזציה בקרב העובדים האחרים, מאחר ועל אלו ירבוץ הנטל להספק גבוה יותר ולמילוי המטלות והמשימות שהיו מתבצעות ביעילות ובאיכות טובה יותר לו העובד שגויס היה ברמה הנדרשת.

חמישית, תסכול - האחראים על נושא גיוס העובדים בחברה בטוחים שהם עושים את הנדרש על מנת לגייס את העובדים הטובים ביותר וכשזה לא מצליח, ומעבר לבזבוז האנרגיה הנדרשת בפטורי העובדים שאינם מתאימים ואיתור וגיוס עובדים מתאימים, נוצרת תחושת תסכול, כישלון ואכזבה.

שישית, חוסר אמון - גיוס אנשים לא מתאימים לעמדות ניהול משפיעות עלול לגרום ליצירת חוסר אמון בין העובדים לבין הדרג המנהל ובכך לאווירה העלולה לפגוע בחברה וביעדיה .

*******

מאחר והמטרה הברורה של החברות היא להצליח בגיוס עובדים, הן משקיעות ממון רב בתחום זה

השאלה הנשאלת היא: האם הליך ותוצאת הגיוס הם אפקטיביים ואופטימאליים?

ישנן שיטות רבות לבחינת ובדיקת מעומדים: מרכזי הערכה, מבדקים גרפולוגיים, ראיונות, בדיקות פוליגרף ועוד. מכל מאגר השיטות, הבחינות והבדיקות, ישנן לדעתי, שתיים, יעילות, אפקטיביות ואופטימאליות במיוחד?

בראש ובראשונה, ראיונות עומק אישיים המתבצעים על ידי אנשי מקצוע בעלי מיומנות גבוהה בתחום התשאול והתחקור ושנית, בדיקות פוליגרף?

רבים מהמעומדים מגיעים לראיונות לאחר שעברו הכנה במכונים המיועדים לכך או שהכינו עצמם באופן עצמאי. חלקם הגדול מכיר ויודע את התהליך ואת מה שצפוי לו?

לעיתים גם המנהל שאמור להעסיק את המגויס ויודע בדיוק מה הדרישות מהמעומד, נעדר בעצמו מיומנות תשאול ותחקור מתאימה ולא פחות מכך אין ברשותו את הזמן והאנרגיה הנדרשים.

ראיון עומק תשאול ותחקור המעומד מהווה את הדרך הבטוחה ביותר להתרשם מהמעומד בנושא: רקע אישי, רקע תעסוקתי, מיומנות נדרשת, חוזקות וחולשות ולקבלת תשובות לשאלות משמעותיות.

השלב הנוסף והמשלים של הבדיקה, הוא מבדק הפוליגרף. תשאלן, מתחקר ובודק מוסמך ומיומן ידע לנסח את השאלות הנכונות, אלו שיתנו מענה על הנקודות שעלו מתוכן הריאיון ומצריכות ברור נוסף, וכן ידע לבצע את הבדיקה תוך הקפדה על אתיקה מקצועית גבוהה.

כך תקבל החברה את המידע האמין ביותר באשר לכשרותו של המועמד

אין תחליף לתשאול ותחקור עומק וביצוע בדיקה משלימה באמצעות בדיקת פוליגרף מקצועית.

אל תתפשרו על גיוס עובדים איכותיים, זה הכסף והזמן שלכם

נמרוד דניאל (סנ"צ בדימוס), בודק פוליגרף מוסמך

חבר באיגוד בודקי הפוליגרף בישראל, איגוד הפוליגרף האמריקאי והבריטי אירופאי