כשמתעלמים

אני סבור שצבר האירועים בשנים האחרונות מדגישים את רמת השחיתות הבלתי נתפסת במגזר הציבורי. אלו לא מקרים בודדים או עשבים שוטים, זו תופעה, כדאי שנכיר בה ונתמודד עמה.

לשחיתות הציבורית יש פנים רבות, אל תטעו היא הרבה יותר מתוחכמת ממה שאתם יכולים לשער בנפשותיכם. אני מניח שאם היו באמת מתאמצים לבלום ולמנוע את השחיתות, מספר לא מבוטל של אירועים מביכים היו נחסכים, ולא היו מעמידים באור כה שלילי מערכות שבעצמן אמורות להוות דגל לניקיון כפיים.

ישנן מערכות, שבקנאות, מעבירים את אנשיה, תחקירים, בדיקות תקופתיות, בדיקות פוליגרף וישנן מערכות שנמנעות בכך, ביודעין! ומתוך חשש שתיבת הפנדורה תשגר מתוכה שדים שכבר חשבו כי נרדמו לעד.

מה מונע מאותן מערכות לשלוח את הבכירים המתמנים, ואת בעלי התפקידים הרגישים לבדיקות קידום ובדיקות תקופתיות? האם לא היה שווה להשקיע בכך כסף ? יום תחקיר? ובדיקת פוליגרף על מנת לאתר בוגדים, מושחתים ועבריינים, היכן בדיוק הבעיה? משאבים זו לא הבעיה, כולנו יודעים על איזה שטויות מבזבזים כספי ציבור. הבעיה היא החשש, החשש ממה שיתגלה.

במערכת בה מתגלה כשל וריקבון מוסרי כל כך עמוק, הראשון ללכת הביתה הוא מי שאמור להיות ממונה על איתור הבוגדים, הסורחים והמושחתים. כמובן שזה לא יקרה, כמו שבדיקות עיתיות , תחקירים ובדיקות פוליגרף לא יתרחשו כנדרש. חצי שנה של רעש ואחר כך עולם כמנהגו נוהג עד סבב המבוכה הבא.

נמרוד דניאל (סנ"צ בדימוס), בודק פוליגרף מוסמך

חבר באיגוד בודקי הפוליגרף בישראל, איגוד הפוליגרף האמריקאי והבריטי אירופאי